לסרי ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לאופנוע ולרכב בתאונת דרכים שארעה ביום 19.8.2012 בצומת הרחובות שדרות רוקח ודרך נמיר בתל-אביב:

גרסאות הצדדים:

גרסת התובע והנתבע שכנגד, מר נדב לסרי (להלן – "התובע"): "ביום 19.8.12, נהגתי על האופנוע שברשותי ... בצומת הרחובות דרך נמיר – שד' רוקח בתל אביב. כאשר מופע הרמזור בנתיב הנסיעה שלי התחלף לירוק חציתי את הצומת, אך לפתע הגיח לכיווני רכב הנתבע 1 שחצה את הצומת באור אדום ופגע בי ....." (סעיף 4 לכתב התביעה).

גרסת הנתבע והתובע שכנגד, מר איתן שגיא חיגשי (להלן – "הנתבע"): "בתאריך 19.8.12 סמוך לשעה 02:10 לפנות בוקר נהג התובע ברכבו .... וכשהגיע לצומת הרחובות דרך נמיר ושד' רוקח בתל-אביב עת נסע ברמזור ירוק כחוק, כשלפתע הגיח הנתבע במהירות גבוהה, עבר באור אדום מלא!, ופגע בתובע בחוזקה לאורך כל צד ימין, והעיף את המונית על אי תנועה שבמקום !! וגרם להשבתת המונית ופציעת התובע !! מנסיבות האירוע מלמדות כי הנתבע הינו אחראי בלעדי למקרה התאונה !" (סעיף 3 לכתב התביעה שכנגד; "התובע" בסעיף זה הוא הנתבע בפסק הדין, ולהיפך).

בדיון העידו בפני התובע והנתבע, הוצגו תמונות של הצומת וכן עדויות הנהגים המעורבים במשטרה.

אין ספק שאחד משני הנהגים המעורבים בתאונה נהג שמופע הרמזור בכיוונו אדום. לא הוצגו לפניי ראיות חיצוניות או עדויות של עדים לא מעורבים, מהם ניתן להסיק מי מבין הנהגים נהג בניגוד לדיני התעבורה. עם זאת, בחינה של העדויות מעלה שיש ליתן עדיפות לעדות הנתבע על פני עדות התובע; מדובר בהליך אזרחי ובנסיבות העניין די בעדיפות שיש ליתן לגרסת הנתבע על פני גרסת התובע כדי להטיל את האחריות לקרות התאונה על התובע, גם כאשר לא הוצגה ראיה חיצונית לחובתו.

להלן הנימוקים שהביאו אותי לכלל מסקנה לפיה יש ליתן עדיפות לגרסת הנתבע על פני גרסת התובע:

בגרסת התובע נמצאה סתירה משמעותית: בעוד שמעדותו בדיון משתמע שהוא הגיע לצומת כאשר מופע הרמזור בכיוונו ירוק (לא צוין אחרת), כאשר גם בעדותו במשטרה הוא מציין שהוא נסע בצומת "בנסיעה רצופה באור ירוק מלא" (עדות התובע במשטרה, עמ' 2 ש' 3 – 4), הרי שמכתבי הטענות שהוגשו על ידו (כתב התביעה וכתב ההגנה שהוגש בתביעה שכנגד) משתמע שהוא היה בעצירה והחל בנסיעה רק לאחר שמופע הרמזור התחלף (התובע מציין: "כאשר מופע הרמזור בנתיב הנסיעה שלי התחלף לירוק חציתי את הצומת ...." (סעיף 4 לכתב התביעה).

העובדה שנמסרו למעשה שתי גרסאות המתייחסות לנסיעה בצומת נזקפת על ידי לחובת הנתבע;

בעדותו בדיון העיד התובע כי לפניו נסע רכב נוסף (עמ' 1, ש' 17 – 18). מדובר בנתון משמעותי וחשוב אשר מהווה תימוכין של ממש לטענה לפיה התובע נסע כשמופע הרמזור בכיוונו ירוק בעוד שהנתבע הוא שנסע כשמופע הרמזור בכיוונו אדום. עם זאת, נתון זה לא צוין על ידי הנתבע בעת חקירתו במשטרה. עובדה זו נזקפת אף היא לחובת הנתבע;

בעדותו במשטרה ציין התובע שהוא מכיר את האזור בו אירעה התאונה (עדות התובע במשטרה, עמ' 2 ש' 11 – 12). עם זאת, בעדותו בדיון עולה אחרת (עמ' 2, ש' 9 – 11). התובע נסע בשד' רוקח בתל אביב לכיוון בני-ברק. למעשה, הוא כלל לא היה אמור להימצא בצומת אלא אמור היה לנסוע על הגשר. עולה שהתובע לא הכיר היטב את מקום התאונה. הנתבע, עם זאת, הינו נהג מונית מקצועי העובד באזור (עמ' 3, ש' 34);

התאונה אירעה בחלקו הימני של הצומת (מכיוון התובע; ת/1). למעשה, התובע אמור היה להבחין בנתבע (אשר מבחינתו היה בשלב אחרון של חציית הצומת), לפחות בשלב שבו ניתן היה לנסות להסיט את כיוון האופנוע או להתחיל בתהליך של בלימה. העובדה שהתובע כלל לא ניסה לבלום או שהוא הבחין בנתבע בשלב שבו לא ניתן היה אף לנסות ולסטות מהווה תימוכין לכך שהתובע לא נתן דעתו באופן מספק למצב התנועה במקום;

השאלה האם במקום היו עדים הינה שאלה רלבנטית. התובע נשאל על כך במשטרה והשיב בשלילה (עדות התובע במשטרה, עמ' 2 ש' 9 – 10). גם בדיון בביהמ"ש העיד התובע שאין ברשותו פרטים של עדים. אולם הוא העיד שהיו עדים, אשר ציינו בפניו שהוא זה שנסע כשמופע הרמזור בכיוונו ירוק, אלא שמפאת המצב בו הוא היה נתון הוא לא רשם את פרטיהם. הימנעות מלרשום פרטים של עדים במצב דברים כאמור (תאונה קשה, כאשר התובע הועף מעל לרכב הנתבע, בעוד שכריות האוויר ברכב הנתבע נפתחו) הינה סבירה. עם זאת, לא מצאתי הסבר כיצד לא ציין התובע בעדותו במשטרה את העובדה שהיו עדים לתאונה אשר תמכו בגרסתו, גם אם את פרטיהם הוא לא רשם. יצוין שהעדות במשטרה נמסרה ביום 21.8.2012, לאחר שהייתה לתובע שהות להתאושש מהאירוע הקשה. הימנעות התובע מלציין פרטים כאמור במשטרה נזקפת לחובתו.

אשר על כן, התביעה העיקרית – נדחית; אשר לתביעה הנגדית, אני מחייב את התובע והנתבע שכנגד, מר נדב לסרי, לשלם לנתבע והתובע שכנגד, מר איתן שגיא חיגשי סך של 4,253 ₪, המשקף את שיעור ההשתתפות העצמית, וכן סך של 346 ₪, המשקף הפסד בגין אובדן הנחת היעדר תביעות, כאשר סכומים אלו נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום בפועל.

איני פוסק את הסך הנוסף שנתבע בגין תשלומים עבור הפוליסה המתייחסים לתקופה שמיום התאונה ועד לתום תקופת הביטוח, מאחר ולא היה לראש נזק זה ביטוי בנספח פירוט הנזקים שצורף לכתב התביעה.

כמו כן, איני פוסק פיצוי בגין הפסדי שכר, מאחר ולא הוצגה ראיה המעידה על המועד בו שב מר חיגשי לעבודה (אין די בנספח 3 לכתב התביעה שכנגד לצורך ביסוס תביעה בגין הפסדי השתכרות).

בנוסף, ישלם מר לסרי הוצאות משפט ע"ס כולל של 600 ₪, מחצית למר חיגשי ומחצית להראל חברה לביטוח בע"מ, כל זאת בתוך 30 יום.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.